בשנת 2005 הייתי ממש חזק בלעבור על כל האלבומים שמומלצים בסוף השנה ולמלא בהם את האיי-פוד שלי, ובאמת שמעתי הרבה מאוד אלבומים נשכחים ככה.

אחד מהחורי תולעת שנכנסתי אליהם ועד היום הם זכורים לי הם האלבום הזה.

קלי פולר הוא צ׳לן מחונן ניו-יורקי, כזה שלמד בבתי ספר גבוהים למוזיקה קלאסית, והוא היה חבר בלהקת Metro Area, להקת דיסקו מינימליסטי ואומנותית שמאוד שווה להכיר, במיוחד אם אתם רוצים לערוך מסיבות קוקטייל בקרוב

והאלבום הזה הוא אלבום היציאה שלו לקריירת סולו, ומרגישים פה חזק את ההשפעות של הדיסקו האלקטרוני של להקת האם, אבל ככותב עצמאי פתאום דרך הדיסקו חדר גם כל ההשפעות של ההשכלה הקלאסית שלו ומה שיצא מזה זה אלבום מהחלל והבחירה שלו לשים את התצלום המופרסם ״Pillars of Creation של טלסקופ האבל כתמונת הפרופיל של האלבום הזה מעידה על זה שהוא כיוון לשם, או שלפחות בדיעבד הוא הבין שככה זה יצא.

מומלצים במיוחד:

Cosmological Constancy - השיר הראשון באלבום נותן יריית פתיחה מסקרנת ישר, הסאונדים האלקטרוניים החללים פותחים, הקול שלו מכמס ואז אנחנו נוחתים על מיןן ריף בס דיסקואי שנע בין אוקטבות ומלווה בצ׳לו, ישר נחתנו במאדים. על זה נוסף הקול הענני שלו והכל נותן תחושה שנחתנו בחלל החיצון אבל דווקא צ׳יל פה.

‍

My Beauty in the Moon  השיר הכי טוב פה נקודה. מתחיל בפזמון שהוא מין שירת קנטטה במהלכי קולות קלאסיים ומתקדם לשיר דיסקו אוורירי שנע בין אקורדים שלא מפסיקים להתפתח ולהשתנות, משהו שמרגיש מאוד יוצא דופן לשמוע במוזיקה מודרנית ובפופ. מין יופי מיוחד ויוצא דופן וכל כך יפה.